ביום 7.10.2023 הוכרז מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית החל על רדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה. הכרזה זו הורחבה ביום 8.10.2023 על שטח המדינה כולה. הכרזה זו היא עקרונית ומאפשרת לקבוע במסגרתה הגבלות וחובות שונות בעורף שמטרתן שמירה על ביטחונם של אזרחי המדינה, כגון הוראה על סגירת מוסדות חינוך. ההכרזה בתוקף עד ליום 2.11.2023 אולם סביר כי תוארך.

​

 בהתאם להנחיות פיקוד העורף, (נכון ליום 31.10.2023) במקומות עבודה ביישובים שהוגדרו במדרג כתום (הכוללים את יישובי עוטף עזה, מערב הנגב ומערב לכיש) ניתן לקיים פעילות רק במקום עבודה שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן של ירי רקטי.

במקומות עבודה ביישובים שהוגדרו במדרג צהוב (מרכז הנגב, לכיש, שפלת יהודה, ירושלים, השפלה, ירקון, דן, חלק מיישובי שרון- הוד השרון, כפר סבא, רעננה, חלק מיישובי מוא"ז דרום השרון, חלק מיישובי גליל עליון, חלק מיישובי גולן דרום, גולן צפון וקו העימות) ניתן לקיים פעילות במקום עבודה שהינו בתוך מבנה או במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן התגוננות.

ביתר היישובים (מדרג ירוק) אל חלה כל הגבלה על מקומות עבודה.

​

 לא ניתן לחייב עובד להגיע למקום עבודה באזורים שהוגדרו במדרג כתום וצהוב אם מקום העבודה אינו עומד בקריטריונים שנקבעו.

​

חובת תשלום שכר לעובד הנעדר מעבודתו עקב הנחיות פיקוד העורף

​

לא חלה חובת תשלום שכר לעובד אשר נעדר מעבודתו עקב המצב הביטחוני, אף אם ההיעדרות הינה עקב הוראות פיקוד העורף. חובת תשלום שכר כאמור תחול רק ככל ויחתם בעתיד הסכם קיבוצי אשר יסדיר את חובת תשלום השכר ובתנאים כפי שיקבעו בו.

 

בעבר נחתמו הסכמים קיבוציים אשר הסדירו תשלום שכר לעובדים אשר נעדרו עקב אירועים ביטחוניים, בנסיבות מסויימות, לרבות היעדרות הורה עקב הצורך להישאר עם ילד עד גיל 14 בשל סגירת מוסדות חינוך. יש להניח שכך יהיה גם בהקשר למצב הביטחוני הנוכחי. עם זאת, הסכמים אלה נחתמים על פי רוב חודשים לאחר תום האירועים הביטחוניים ומחילים את חובת תשלום השכר על המעסיקים, רק בדיעבד. בגין תשלום שכר כאמור זכאי המעסיק לפיצוי מהמדינה לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, אשר טעון קביעה פרטנית ע"י משרד האוצר ורשות המסים בהוראת שעה שטרם הוצאה.

 

מעסיקים רשאים כמובן לשלם לעובדיהם שכר עבור היעדרות בשל הנחיות פיקוד העורף כבר עכשיו ולפני הסדרת הנושא בהסכם קיבוצי כאמור ואף הם יהיו זכאים בעתיד לפיצוי מהמדינה עם הוצאת הוראת שעה כאמור לעיל.

 

תשלום פיצוי למעסיקים של עובדים אשר פונו מבתיהם בהתאם להחלטת הממשלה

 

בהתאם לחוזר רשות המיסים מיום 29.10.2023 מעסיק של עובד שהינו תושב של אחד היישובים שהוחלט על פינויים (בהתאם לרשימה סוגרה של יישובים, בעוטף עזה ובגבול הצפון) אשר לא הגיע לעבודה בשל הנסיבות הביטחוניות, ואשר שילם לו שכר, זכאי לתבוע פיצויים בגין השכר ששולם (עד לתקרה של פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק).

לענין זה, לא משנה היכן מקום מושבו של המעסיק והוא אינו חייב להיות במסגרת היישובים שפונו.

מדובר בזכאות לפיצוי מעסיקים אשר בחרו לשלם שכר, אולם אין בהוראות אלה כדי לחייב את המעסיקים לשלם שכר לעובדים.

 

הוצאת עובדים לחופשה שנתית

 

כל עוד לא הוסדרה חובת תשלום שכר לעובדים הנעדרים עקב המצב, רשאי מעסיק אשר לא פתח את מקום העבודה בשל הנחיות פיקוד העורף, לחייב את עובדיו לנצל ימי חופשה שנתית. זאת,  ככל ועומדת לזכותם יתרת חופשה ועד למקסימום של 7 ימים רצופים (קלנדריים). הוצאה לחופשה שנתית מצד המעסיק לתקופה של 7 ימים קלנדרים רצופים או יותר, מחייבת מתן הודעה מראש של 14 יום.

​

המעסיק מחוייב במתן הודעה מראש על החופשה ולא ניתן לעשות זאת בדיעבד לאחר שהעובדים נעדרו.

האמור חל גם אם אין למעסיק עבודה לספק לעובדים עקב המצב.

 

נציין, כי ככל ותוסדר חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו עקב הנחיות פיקוד העורף כפי שצויין לעיל, יהיה על המעסיקים אשר הוציאו את עובדיהם לחופשה שנתית להמיר את תשלום דמי החופשה בתשלום שכר.

 

במקומות עבודה ותפקידים בהם ניתן לבצע את העבודה מרחוק, המעסיק רשאי לחייב את העובדים להמשיך ולעבוד מהבית תוך תשלום שכרם המלא גם אם במקום עבודה עצמו אין מרחב מוגן.

 

מעסיק אשר בחר מיוזמתו ולא עקב הנחיות פיקוד העורף לסגור את מקום העבודה רשאי אף הוא לחייב את עובדיו לנצל ימי חופשה בתנאים המצויינים לעיל. עם זאת, ככל ולעובד אין יתרת ימים צבורה, יהיה על המעסיק לשלם את שכרו במהלך ההיעדרות.

 

עובד אשר לא הגיע למקום עבודה הפועל כרגיל מתוך בחירה שלו, לרבות עקב חשש מנסיעה למקום העבודה, לא יהיה זכאי לתשלום שכר. המעסיק רשאי לחייבו ביום חופשה בגין ההיעדרות.

 

הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום וזכאות לתשלום דמי אבטלה

 

מעסיק אשר עסקו חדל לפעול זמנית עקב המצב הביטחוני, הן בשל הנחיות פיקוד העורף והן בעקבות צמצום פעילות שנגרמה בעקבות המצב הביטחוני, יוכל להוציא את עובדיו לחופשה ללא תשלום. עם זאת, המעסיק מחוייב לקבל את הסכמת העובד בכתב לכך.

הוצאה לחל"ת של עובדים המוגנים מכוח חוק עבודת נשים (כגון: עובדות בהיריון, עובדים בטיפולי פוריות, עובדות הנמצאות בתקופה של  60 יום לאחר חופשת לידה) מחייב קבלת היתר מהממונה על עבודת נשים במשרד העבודה

 

נציין, כי עובד אשר הוצא על ידי מעסיקו לחופשה ללא תשלום של 30 ימים רצופים או יותר, יהיה זכאי לתשלום דמי אבטלה בגין תקופת החל"ת, זאת ככל וניצל את ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו בטרם הוצאתו לחל"ת, ואם לא ניצל, ישולמו דמי האבטלה לאחר מספר ימי החופשה שעומדים לזכות העובד.

הזכאות לדמי אבטלה מותנית בתקופת אכשרה של 12 חודשים מתוך 18 חודשים שקדמו לחל"ת.

עובד שיוצא לחל"ת מיוזמתו ולא מיוזמת המעסיק, אינו זכאי לדמי אבטלה.

 

יודגש, כי בהתאם למתווה המוצע, צפויה הגמשה משמעותית בתנאים לקבלת דמי אבטלה במהלך חופשה ללא תשלום. בהתאם למתווה זה, הזכאות לדמי אבטלה תקום  בהתקיים התנאים הבאים:

​

1. הוצאת העובד לחל"ת הינה ביוזמת המעסיק (כפי שקיים כיום).

2. משך החל"ת הינו 14 ימים לפחות (במקום 30 ימים כיום).

3. אין חובה לנצל ימי חופשה לפני תחילת החל"ת וימים אלה לא ינוכו מהזכאות לדמי אבטלה (נכון להיום ימי חופשה שלא נוצלו מנוכים מהזכאות לדמי אבטלה).

4. תקופת האכשרה תעמוד על 6 חודשי עבודה מתוך 18 חודשים שקדמו לחל"ת (במקום 12 חודשים מתוך 18 חודשים כפי שקיים כיום).

** המתווה האמור טרם עבר חקיקה ועדיין אינו מחייב, אנו נעדכן מייד כאשר מתווה זה יאושר באופן סופי.

​

צמצום היקף משרה ו/או הכנסה של עובדים עקב המצב הביטחוני

 

מעסיק אשר נקלע לקשיים כלכליים או שפעילותו צומצמה עקב המצב הביטחוני, רשאי לצמצם היקף משרה או להפחית שכר של עובדים אולם זאת בכפוף להסכמתם, ולא באופן חד צדדי.

 

צמצום היקף משרה או הכנסה לעובדים המוגנים מכוח חוק עבודת נשים (כגון: עובדות בהיריון, עובדים בטיפולי פוריות, עובדות הנמצאות בתקופה של 60 יום לאחר חופשת לידה) מחייב קבלת היתר מהממונה על עבודת נשים במשרד העבודה.

 

הגבלה על פיטורי עובדים

 

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, קובע כי לא ניתן לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה עקב המצב הביטחוני בהתאם להוראות פיקוד העורף, או עקב הצורך להשגיח על ילדיו בשל סגירת מוסדות חינוך בהתאם להוראות פיקוד העורף. ההגנה מפני פיטורים במקרה זה ניתנת להורה אחד בלבד.

 

עובד רשאי להיעדר מהעבודה בעקבות סגירת מוסד חינוך בשל הנחיית פיקוד העורף בהתקיים כל התנאים הבאים:

​

1. הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד/ת או שהעובד/ת הוא הורה עצמאי - או שבן/בת הזוג של העובד/ת לא נעדר מעבודתו או שנבצר ממנו להשגיח על הילד.

2. במקום העבודה של העובד/ת או בן/בת זוגו לא נמצא סידור הולם להשגחה על הילד.

3. גילו של הילד עד 14 שנים, או שגילו של הילד עד 21 והוא עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד.

​

נציין, כי האיסור החל על פיטורי עובד במהלך שירות מילואים ו- 30 יום לאחר תום שירות המילואים חל גם לגבי עובדים שנקראו לשירות מילואים בצו 8.

​

חובת הגעה לעבודה במפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים

 

עקב המצב המיוחד שהוכרז בעורף, פורסם ביום 8.10.2023 צו בדבר החלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, המאפשר לשר העבודה לחייב עובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים (מקומות עבודה המספקים מוצרים או שירותים קיומיים כגון: תשתיות מים, חשמל, דלק, רפואה, הספקת מזון, שירותי תחבורה, מפעלים התומכים בצבא וכיו"ב), להגיע למקום העבודה.

 

עובדים במפעל חיוני אשר הוצאו להם צווים על ידי משרד העבודה נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לצאת לחופשה שנתית בתקופה זו. האמור גובר על זכותם של עובדים לילדים קטנים להיעדר במקרה של סגירת מוסדות חינוך, אולם במקרה של עובדת נדרש להתחשב במצבה. אי הגעה לעבודה בניגוד לצווים כאמור מהווה עבירה פלילית. על העסקה של עובדים במפעל חיוני בהתאם לצו של שר העבודה לא חלות הוראות חוק עבודת נשים וחוק שעות עבודה ומנוחה.

 

ככל ולא הוצאו צווים, לא ניתן לחייב עובד להגיע לעבודה, וכל הוראות החוקי העבודה חלות אף אם מדובר במפעל שהוכר כמפעל חיוני.

  

היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות עקב המצב הביטחוני

​

בהתאם להוראת שעה ניתן להעסיק עובד עד 14 שעות עבודה ביום (כולל שעות נוספות), ובלבד שהעובד נתן את הסכמתו לכך, ובכפוף לכך שתינתן לעובד הפסקה של רבע שעה לפחות בין השעה ה- 12 לשעה ה- 14 ביום. זאת, בנוסף להפסקות המגיעות לעובד על פי החוק.

​

עוד נקבע, כי שבוע העבודה לא יעלה על 67 שעות עבודה, כולל שעות נוספות. עם זאת, לא ניתן להעסיק עובד יותר מ- 90 שעות נוספות בחודש.

​

העסקת עובדים בהתאם להוראת השעה תיעשה בהתחשב בצרכים הייחודיים של מקום העבודה וכן בהתחשב בטובת העובדים, בטיחותם בעבודה וצורכיהם.

​

ההיתר לא יחול על מעסיקים בענף התחבורה הציבורית וכן על מעסיקים עליהם חלות הוראות צו ההרחבה בענף ההובלה, בענף ההיסעים ובענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים.

​

העסקת עובדים בהתאם להוראת השעה, לגבי מעסיק המעסיק מעל 20 עובדים, אפשרית בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

​

1. 20% לפחות ממצבת עובדיו נעדרו ממקום העבודה בנסיבות שאינן תלויות במעסיק וכאשר לא ניתן לבצע את העבודה על ידי עובדים קיימים של  המעסיק בתפוקה זהה בלי להעסיקם בשעות נוספות בהתאם להוראת השעה. "מצבת עובדיו" לעניין זה הינה מצבת העובדים הממוצעת כפי שדווחה על ידי המעסיק למוסד לביטוח לאומי בחודשים מאי עד יולי 2023.         
    

2. במקום העבודה מועסקים עובדים במשמרות ו- 20% לפחות מהעובדים באותה המשמרת נעדרו ממקום העבודה בנסיבות שאינן תלויות במעסיק ולא ניתן לבצע את העבודה בתפוקה זהה, אלא על ידי עובדי אותה משמרת.

​

תוקף הוראת השעה הינה מיום 9.10.2023 למשך 14 ימים (כלומר, עד ליום 22.10.2023), או עד לסיום מצב החירום, לפי המוקדם.

​

היעדרות בת/בן זוג של עובד/ת במילואים

 

עובדים המועסקים במשרה מלאה ויש להם ילד מתחת לגיל 13, זכאים להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום ללא ניכוי משכרם בתקופה שבני/בנות הזוג שלהם נמצאים בשירות מילואים. זאת, ככל ושירות המילואים נמשך לפחות 5 ימים רצופים.

 

תשלום תגמולי מילואים לעובדים

 

בהתאם להנחיות המוסד לביטוח לאומי, מעסיקים יכולים להגיש בקשה לקבלת החזרים על תשלום תגמול מילואים לשכירים באופן מיידי, והם אינם נדרשים להמתין לסיום המילואים ולאישור רשמי מאת הצבא. זאת, בתנאי ששילמו למשרתי המילואים את שכרם במועד. לדוגמה: על תגמול ששולם לעובד בחודש אוקטובר ניתן להגיש בקשה להחזר במהלך חודש נובמבר, גם אם העובד עדיין במילואים.

 

היתר להעסקת צעירים בעבודת לילה

 

בהתאם להודעת שר העבודה מעסיק יהיה רשאי להעסיק צעיר (מי שמלאו לו 16 שנה אך עדיין לא מלאו לו 18 שנה) בעבודת לילה עד השעה 23:00 אם נוצר אצלו מחסור בעובדים בשל המלחמה, ללא צורך בקבלת היתר מוקדם ממשרד העבודה. במקרה של צעיר שמועסק לאחר השעה 22:00, על המעסיק להחזירו לביתו בתום יום העבודה – בעצמו או באמצעות אחר. כמו כן, במקרה של העסקת צעיר בעבודת לילה, בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 14 שעות לפחות. בנוסף, אורך יום העבודה של צעיר נותר עד 9 שעות עבודה ביום. ההיתר הכללי ניתן על רקע פניות רבות שהתקבלו במשרד ממעסיקים ועקב גיוס עובדים רבים למילואים וצמצום הפעילות במוסדות הלימוד.