המצב הביטחוני הקשה השורר במדינה בעקבותיו הוכרז מצב מיוחד בעורף ונקבעו מגבלות על פעילויות שונות במשק, מעלה שאלות רבות בנוגע לזכויות עובדים הנאלצים להיעדר מעבודתם עקב המצב וכן בנוגע לדרכי הפעולה האפשריות של המעסיקים במקרים אלה. בשל האמור, ריכזנו עבורכם שאלות ותשובות הנוגעות בעניינים אלה. לתשומת ליבכם, התשובות מבוססות על המצב המשפטי הקיים כיום, והוא עשוי להשתנות בהתאם להתפתחויות בשטח. בתקווה לימים שקטים יותר.

 

המגבלות החלות על פתיחת מקומות עבודה

 

ביום 7.10.2023 הוכרז מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית החל על רדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה. הכרזה זו הורחבה ביום 8.10.2023 על שטח המדינה כולה. הכרזה זו היא עקרונית ומאפשרת לקבוע במסגרתה הגבלות וחובות שונות בעורף שמטרתן שמירה על ביטחונם של אזרחי המדינה, כגון הוראה על סגירת מוסדות חינוך.

​

בהתאם להנחיות פיקוד העורף, כפי שפורסמו ביום 8.10.2023, בתוקף עד ליום 10.10.2023, במקומות עבודה ביישובים שהוגדרו במדרג כתום (הכוללים את יישובי עוטף עזה, מערב ומרכז הנגב, אשקלון, לכיש, השפלה, ירקון, דן, שרון, יהודה, שומרון וירושלים), ניתן לקיים פעילות רק במקום עבודה שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן של ירי רקטי.

בנוסף נקבעו ביישובים אלה  מגבלות באשר להתקהלות ומתן שירותים של עד 10 אנשים בשטח פתוח ועד 50 אנשים במבנה.

 

ביתר האזורים בארץ לא חלות לפי שעה מגבלות על מקומות העבודה וכמו כן, ניתן לקיים התקהלויות של עד 1,000 איש.

 

נציין, כי לא ניתן לחייב עובד להגיע למקום עבודה באזורים שהוגדרו במדרג כתום כמתואר לעיל אם אין במקום העבודה מרחב מוגן.

 

חובת תשלום שכר לעובד הנעדר מעבודתו עקב הנחיות פיקוד העורף

 

לא חלה חובת תשלום שכר לעובד אשר נעדר מעבודתו עקב המצב הביטחוני, אף אם ההיעדרות הינה עקב הוראות פיקוד העורף. חובת תשלום שכר כאמור תחול רק ככל ויחתם בעתיד הסכם קיבוצי אשר יסדיר את חובת תשלום השכר ובתנאים כפי שיקבעו בו. 

 

בעבר נחתמו הסכמים קיבוציים אשר הסדירו תשלום שכר לעובדים אשר נעדרו עקב אירועים ביטחוניים, בנסיבות מסויימות, לרבות היעדרות הורה עקב הצורך להישאר עם ילד עד גיל 14 בשל סגירת מוסדות חינוך. יש להניח שכך יהיה גם בהקשר למצב הביטחוני הנוכחי. עם זאת, הסכמים אלה נחתמים על פי רוב חודשים לאחר תום האירועים הביטחוניים ומחילים את חובת תשלום השכר על המעסיקים, רק בדיעבד. בגין תשלום שכר כאמור זכאי המעסיק לפיצוי מהמדינה לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, אשר טעון קביעה פרטנית ע"י משרד האוצר ורשות המסים בהוראת שעה שטרם הוצאה.

 

מעסיקים רשאים כמובן לשלם לעובדיהם שכר עבור היעדרות בשל הנחיות פיקוד העורף כבר עכשיו ולפני הסדרת הנושא בהסכם קיבוצי כאמור ואף הם יהיו זכאים בעתיד לפיצוי מהמדינה עם הוצאת הוראת שעה כאמור לעיל.

 

הוצאת עובדים לחופשה שנתית 

 

כל עוד לא הוסדרה חובת תשלום שכר לעובדים הנעדרים עקב המצב, רשאי מעסיק אשר לא פתח את מקום העבודה בשל הנחיות פיקוד העורף, לחייב את עובדיו לנצל ימי חופשה שנתית. זאת,  ככל ועומדת לזכותם יתרת חופשה ועד למקסימום של 7 ימים רצופים (קלנדריים). המעסיק מחוייב במתן הודעה מראש על החופשה ולא ניתן לעשות זאת בדיעבד. 

 

נציין, כי ככל ותוסדר חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו עקב הנחיות פיקוד העורף כפי שצויין לעיל, יהיה על המעסיקים אשר הוציאו את עובדיהם לחופשה שנתית להמיר את תשלום דמי החופשה בתשלום שכר.

 

במקומות עבודה ותפקידים בהם ניתן לבצע את העבודה מרחוק, המעסיק רשאי לחייב את העובדים להמשיך ולעבוד מהבית תוך תשלום שכרם המלא גם אם במקום עבודה עצמו אין מרחב מוגן.

 

מעסיק אשר בחר מיוזמתו ולא עקב הנחיות פיקוד העורף לסגור את מקום העבודה רשאי אף הוא לחייב את עובדיו לנצל ימי חופשה בתנאים המצויינים לעיל. עם זאת, ככל ולעובד אין יתרת ימים צבורה, יהיה על המעסיק לשלם את שכרו במהלך ההיעדרות.

 

עובד אשר לא הגיע למקום עבודה הפועל כרגיל מתוך בחירה שלו, לרבות עקב חשש מנסיעה למקום העבודה, לא יהיה זכאי לתשלום שכר. המעסיק רשאי לחייבו ביום חופשה בגין ההיעדרות.

 

הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום

 

מעסיק אשר עסקו חדל לפעול זמנית עקב המצב הביטחוני, הן בשל הנחיות פיקוד העורף והן בעקבות צמצום פעילות שנגרמה בעקבות המצב הביטחוני, יוכל להוציא את עובדיו לחופשה ללא תשלום, לאחר שניצלו את ימי החופשה הצבורים העומדים לזכותם. עם זאת, המעסיק מחוייב לקבל את הסכמת העובד בכתב לכך. 

 

נציין, כי עובד אשר הוצא על ידי מעסיקו לחופשה ללא תשלום של 30 ימים רצופים או יותר, יהיה זכאי לתשלום דמי אבטלה בגין תקופת החל"ת, ככל וניצל את ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו בטרם הוצאתו לחל"ת.

 

הגבלה על פיטורי עובדים

 

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, קובע כי לא ניתן לפטר עובד אשר אינו מגיע לעבודה בשל המצב הביטחוני בהתאם להוראות פיקוד העורף, או בשל הצורך להשגיח על ילדיו עקב סגירת מוסדות חינוך בהתאם להוראות פיקוד העורף. ההגנה מפני פיטורים במקרה זה ניתנת להורה אחד בלבד.

 

עובד רשאי להיעדר מהעבודה בעקבות סגירת מוסד חינוך בשל הנחיית פיקוד העורף בהתקיים כל התנאים הבאים:

        

1. הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד/ת או שהעובד/ת הוא הורה עצמאי - או שבן/בת הזוג של העובד/ת לא נעדר מעבודתו או שנבצר ממנו להשגיח על הילד.

2. במקום העבודה של העובד/ת או בן/בת זוגו לא נמצא סידור הולם להשגחה על הילד.

3. גילו של הילד עד 14 שנים, או שגילו של הילד עד 21 והוא עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד.

​

נציין, כי האיסור החל על פיטורי עובד במהלך שירות מילואים ו- 30 יום לאחר תום שירות המילואים חל גם לגבי עובדים שנקראו לשירות מילואים בצו 8.

 

חובת הגעה לעבודה במפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים

 

עקב המצב המיוחד שהוכרז בעורף, פורסם ביום 8.10.2023 צו בדבר החלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, המאפשר לשר העבודה לחייב עובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים (מקומות עבודה המספקים מוצרים או שירותים קיומיים כגון: תשתיות מים, חשמל, דלק, רפואה, הספקת מזון, שירותי תחבורה, מפעלים התומכים בצבא וכיו"ב), להגיע למקום העבודה.

 

עובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לצאת לחופשה שנתית בתקופה זו. אי הגעה לעבודה בניגוד להנחיית המעסיק מהווה עבירה פלילית. על העסקה של עובדים במפעל חיוני בהתאם לצו של שר העבודה לא חלות הוראות חוק עבודת נשים וחוק שעות עבודה ומנוחה (פרט להגבלה על העסקה במנוחה שבועית).

​

היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות עקב המצב הביטחוני – הוראת השעה

 

עקב מצב החירום שהוכרז במשק, פורסמה ביום 9.10.2023 הודעה על מתן היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (להלן: "הוראת השעה").

בהתאם למצב הקיים, מעסיק רשאי להעסיק עובדים עד 12 שעות ביום ולא יותר מ-16 שעות נוספות בשבוע. כמו כן, אורך שבוע העבודה לגבי עובד אשר הועסק בעבודת לילה לא יעלה על 58 שעות, כולל שעות נוספות.

בהתאם להוראת השעה, ניתן להעסיק עובד עד 14 שעות עבודה ביום (כולל שעות נוספות), ובלבד שהעובד נתן את הסכמתו לכך, ובכפוף לכך שתינתן לעובד הפסקה של רבע שעה לפחות בין השעה ה-12 לשעה ה-14 ביום. זאת, בנוסף להפסקות המגיעות לעובד על פי החוק.

עוד נקבע, כי שבוע העבודה לא יעלה על 67 שעות עבודה, כולל שעות נוספות. עם זאת, לא ניתן להעסיק עובד יותר מ-90 שעות נוספות בחודש.

העסקת עובדים בהתאם להוראת השעה תיעשה בהתחשב בצרכים הייחודיים של מקום העבודה וכן בהתחשב בטובת העובדים, בטיחותם בעבודה וצורכיהם.

ההיתר לא יחול על מעסיקים בענף התחבורה הציבורית וכן על מעסיקים עליהם חלות הוראות צו ההרחבה בענף ההובלה, בענף ההיסעים ובענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים.

​

העסקת עובדים בהתאם להוראת השעה, לגבי מעסיק המעסיק מעל 20 עובדים, אפשרית בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

​

1. 20% לפחות ממצבת עובדיו נעדרו ממקום העבודה בנסיבות שאינן תלויות במעסיק וכאשר לא ניתן לבצע את העבודה על ידי עובדים קיימים של המעסיק בתפוקה זהה בלי להעסיקם בשעות נוספות בהתאם להוראת השעה. "מצבת עובדיו" לעניין זה הינה מצבת העובדים הממוצעת כפי שדווחה על ידי המעסיק למוסד לביטוח לאומי בחודשים מאי עד יולי 2023.

2. במקום העבודה מועסקים עובדים במשמרות ו-20% לפחות מהעובדים באותה המשמרת נעדרו ממקום העבודה בנסיבות שאינן תלויות במעסיק ולא ניתן לבצע את העבודה בתפוקה זהה, אלא על ידי עובדי אותה משמרת.

​

האמור לא יחול על מעסיק אשר ביום ה-7.10.2023 היה בידו אישור תקף על היותו מפעל חיוני בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום.

תוקף הוראת השעה הינה מיום 9.10.2023 למשך 14 ימים (כלומר, עד ליום 22.10.2023), או עד לסיום מצב החירום, לפי המוקדם.

נציין, כי ביום 7.10.2023 פורסמה הוראת שעה המאפשרת להעסיק עובד בשמירה המועסק לא יותר משישה ימים בשבוע עד 14 שעות ביום (כולל שעות נוספות), ולא יותר מ 37 שעות נוספות בשבוע. העסקה כאמור מותנית בהסכמת העובד. עובד כאמור אשר יועסק מעל 12 שעות ביום זכאי להפסקה נוספת של 30 דקות לפחות.  תוקף הוראת שעה זו הינו עד לסיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף.